סקרים של השנים האחרונות (The Pew Research Center’s 2013 survey of U.S.) מראים כי כ65% מהנישואים בארצות הברית הם נישואין מעורבים.
ויתרה מזאת, הסקרים מראים כי הדור השני של יהודים-אמריקאים (דור Y גילאי 18-35 ) מדווח על ירידה בקשר למדינת ישראל כחלק ממרכיב משמעותי בזהות היהודית שלו.
מעבר לכך ישנם אף קיצוניים בקרב הדור השני אשר תומכים בתנועת BDS ורואים את ישראל כמדינת אפרטהייד. הם אינם רואים קשר בין היותם יהודים למדינת ישראל.
נושא זה מדאיג מאוד את מנהיגי העולם היהודי. מכאן, אנחנו יושבים היום על חבית של נפץ מבחינת זהות היהודית וחייבים לפעול ומהר לפני שיהיה מאוחר.
בקרב הדור השני של ישראלים אמריקאים הגדלים בארצות הברית והינם חלק מהחברה האמריקאית אחוזי הנישואין המעורבים גבוהים הרבה יותר (יש המציינים 75% ). אנחנו סבורים שאחת הסיבות הינה משבר זהות ושייכות. הילדים גדלים מחוץ לישראל כחלק מהחברה המקומית. רוב הילדים לומדים בבתי ספר ציבוריים, מסיבות כלכליות ומסיבות רעיוניות, כשההורים רוצים שילדיהם יהיו חלק מהחברה האמריקאית ולא יגדלו כזרים. ואילו ההורים שלהם שגדלו בישראל מחוברים חזק לזהות הישראלית שלהם.
להורים הזהות הישראלית חשובה מאוד והם מנסים לעיתים בכוח להחדיר בעיקר את הזהות הישראלית בילדים. לעיתים קרובות נוצרות התנגדויות כי הילדים אינם חיים בישראל אלא מחוצה לה. הסיטואציה יוצרת תסכול גדול הן אצל ההורים והן אצל הילדים ולעיתים הילדים אינם מחוברים לא לזהות הישראלית ולא לזהות היהודית.
בחיפוש מענה לבעיה נמצא כי ארגונים שונים בקהילה חרטו על דגלם את זהות יהודית וישראלית כחלק ממטרותיהם ועובדים על בנית קהילה חזקה ומעורבת אשר תתן מענים לצרכים הללו. המענים הללו נותנים פתרונות טובים אך חלקיים בלבד ולא תמד מצליחים לעמוד בקצב השינויים החברתיים. הדגש היום בחברה המערבית הינו על האינדבידואל ופחות על הקבוצה ולכן אין פתרון קסם אחד אשר יפתור את הבעיה. מכאן שחשוב, במקביל למענים ברמה הקהילתית, להתמקד ברמה הפרטנית בתא המשפחתי, בהורים, כסוכני שינוי בנושא של זהות ישראלית ויהודית ולא להותיר זאת רק בידי המוסדות הקהילתיים.