מונולוג בן הורים ישראלים על מציאת זוגיות ברילוקשיין

כשפגשתי את מליסה הרגשתי איך אני ממש מתבלבל, משחק אותה "קול" אבל בפנים חששתי, הוקסמתי, בקיצור התאהבתי.

התחלתי לצאת ובאחד המפגשים שאלתי אותה:

האם בקרת פעם בישראל ?

מעולם לא בקרתי אבל שמעתי שזו ארץ יפה מאוד

מה את חושבת על ישראלים?

מאלו שאני מכירה אני חושבת שישראלים ישירים יותר מדי, מאוד תקיפים ולא ממש מנומסים

ומה לגבי התרבות הישראלית ?

לא מכירה ממש את התרבות. אכלתי פעם חומוס בפיתה שהיה טעים מאוד. נראה לי הדבר היחיד שאני מכירה בתרבות הזו

האם אי פעם תרצי לבקר בישראל ?

לא יודעת ממה שאני רואה בחדשות מאוד מסוכן שם. חוץ מזה העוול הנעשה עם העם הפלסטיני מאוד כואב לי לא מבינה למה אתם סוגרים עם שלם שרק רוצה קצת חופש.

מליסה יפה מרשימה ומאוד ‏אינטליגנטית מאוד כיף לנו ביחד פגשתי אותה לפני שנה בבר מקומי, כבר במפגש הראשון הרגשתי שיש זרימה בנינו.

כבר אמרתי, התאהבתי…

בילינו ביחד שעות ורק חיכיתי לפעם הבאה שאני אוכל לראות אותה. המחשבה אם היא יהודיה או לא אפילו לא עלתה במוחי. וגם אם הייתה עולה לא יחסתי חשיבות לעובדה שהיא לא יהודייה זה רק חברות, כיף, לא חלמתי על יותר מזה.

אבל אבל אבל….

ככל שהזמן חלף, האהבה גדלה והקשר התחזק עד שהחלטנו לעבור לגור ביחד בדירת סטודיו ‏עם נוף לים. חייתי בחלום הכל נראה לי מושלם.

אבל האמת היא שמשהו בפנים לא נתן לי מנוח ככל שהקשר נהיה יותר ויותר רציני הרגשתי שלא יהיה מנוס אלא להתחיל לחשוב ברצינות האם באמת יש עתיד לקשר?

האם אני באמת מוכן לקחת את הקשר למקום שמליסה אמרה לי שהיא רוצה, הצעת נישואין.

בתוכי מתחילה להתחולל סערת רגשות ופתאום המחשבה שהיא לא יהודיה מתחילה לחפור לי בראש. האם יש מצב שאני מתחתן עם משהי לא יהודייה? האם אני מקבל את העבודה שילדי לא יהיו יהודיים? איך אני מודיע להורים שלי שיודעים על על הקשר אבל לא חולמים שאני "ילך עד הסוף".

אני יודע שההורים שלי יקבלו את זה קשה. נכון , עברו לפה כשהייתי בגיל 5 ולא גדלתי בבית דתי אבל המסורת והתרבות הישראלית מאוד חשובה להורים שלי. למדתי בבית ספר ציבורי, לא כל החברים שלי היו יהודיים אבל החברים של הורי עם ילדיהם שהתארחו אצלנו ואנחנו אצלם היו כולם ישראלים ודיברו ביניהם עברית. אני זוכר את הפעם הראשונה בבית ספר תיכון שהבאתי חברה לא יהודייה הביתה. אבא שלי אמר לי לאחר שהיא הלכה כי הם מאוד פתוחים ואוהבים את כל החברים וחברות שלי. חברות זה נחמד אבל "היא לא משלנו". אני חושש שאם אספר להם שהקשר עם מליסה "רציני" זה ישבור אותם לגמרי. מפחד לאכזב אותם. הם תמיד תומכים בי ואומרים שמאמינים בי!

והאמת היא , אני לא סגור על עצמי מה אני רוצה לחיים שלי?

אני יודע בוודאות שאני אוהב אותה והיא אוהבת אותי !!!

אבל האם זה כל מה שמחזיק קשר? היא הבהירה לי באופן חד משמעי שהיא אתאיסטית מוחלטת ושכל הנושא המסורתי והתרבותי לא מעניין אותה. אין לה שום קשר למסורת והתרבות שלי כיהודי. איך נחגוג חגים ביחד? מה יהיה כשיהיו לנו ילדים?

אני מרגיש תקוע ואין לי רגע מנוחה. אני חי ומשקיע המון בקשר שאני לא יודע אם יש לו עתיד.

קרוע, תקוע……

Scroll to Top

הרשמו עכשיו

בחינם

לקבלת עדכונים
ומבצעים

הרשמה לניוזלטר אינה מקנה הטבות מטעם הארגון, מלבד אלו המתפרסמות מעת-לעת. טל"ח.